fbpx

בשליחות מבצעית של אכב"י – אגודת הבלוגרים הישראלית, הצטרפתי ל"משלחת בלוגרים" מכל הארץ, להכיר ולספר על אפשרויות הביקור בעיר, לקבוצות ולמשפחות, בכל עונה כל השנה לא רק בדרום אדום.

אז מה היה לנו שם? הצצנו לרגע והתאהבנו. פגשנו אנשים, שהתקבצו ממקומות שונים מהארץ ומחו"ל, מתל אביב, מאתיופיה וכמובן תושבי המקום, שמענו את הסיפורים שלהם, הסתכלנו להם בעיניים והבננו שיש שם משהו בעיר הזו, שגורם להם, כל אחד מסיבותיו הוא, לאהוב את העיר שלו, להרגיש חלק מקהילה פעילה ותוססת, שבה צעירים ומבוגרים מרגישים שיש להם משמעות במרחב האישי והציבורי.

המרקם המגוון של האנשים, הרקע השונה שלהם ותחומי העניין יוצרים רקמה אנושית מגוונת, המובילה בשדרות של היום, חיי חברה ותרבות עשירים בקולינריה ובאמנויות הבמה, שנותנים כבוד ומחברים מורשת עם יצירה חדשה.

הביקור בשדרות התחיל במפגש ב"קפה גותה" (התמונה למעלה), הסמוך לסינימטק. "קפה גותה" הוא בית קפה חברתי של עמותת גוונים, שחרט על דגלו תעסוקה שווה והוגנת לכל אדם. בית הקפה מעסיק מלצרים בעלי צרכים מיוחדים, כל חבר צוות מקבל יחס הוגן ואת כל התנאים הסוציאליים, כישורי חיים, עבודה ובתהליך מפתח חוסן אישי ומתכונן ליציאה לחיים עצמאיים. במפגש על קפה ועוגה עם מנהלת בית הקפה ואחת העובדות שסיפרה את סיפור ההתמודדות שלה מעורר ההשראה, הבננו מיד שחוסן נפשי זו מילת מפתח בשדרות.

משם המשכנו לביקור אצל ה"רוקמות" – ארגון של נשים יוצאות אתיופיה החיות בשדרות. הנשים יוצרות יחד אמנות מסורתית עם סיפור וטעם אישי, רקמה אתיופית מרהיבה ואותנטית בעבודת יד. "הרוקמות" הוא עסק חברתי, המאפשר שימור מסורת של יהודי אתיופיה עם פרנסה בכבוד ותרומה חזרה לקהילה. באירוח אצלן נהנינו ממטעמי המטבח האתיופי ולא פחות מהדיאלוג הבין-דורי בין הנשים הבוגרות, הדוברות אמהרית לבין הצעירות, שמדובבות אותן לספר את הסיפור.

 

 

 

משם נסענו ל"תרבוש", שהוא קואופרטיב תרבות – כובע ליצירה רב תרבותית בשדרות. התרבוש הוא קבוצה של שותפים, תושבי שדרות, שמאגדים מגוון אומנים ויזמי תרבות מקומיים. ב"תרבוש" התקבצו קבוצת צעירים, אומנים, תושבי שדרות, המאמינים שתרבות היא העסק של כולם ולכן נכון שכולם יהיו הבעלים. הפגישה שלנו עם חגית אוחיון, חברת הקואופרטיב, התקיימה ב"גן המשאלות", שהוא צבעוני, נעים ודי ממוגן. מחגית התרשמנו שאחרי חיפושים בארץ ובעולם היא הגיעה למסקנה שהקהילתיות של שדרות היא המקום הנכון בשבילה לחיות ולהתפתח.

 

בהמשך הגענו ל"אדמה שדרות". ליאת דרור וניר בן גל הינם המייסדים והמנהלים של מרכז המחול שדרות אדמה, כוריאוגרפים יוצרים ומנהלי להקת המחול שדרות אדמה. התרשמנו מאוד מהפעילות שמתקיימת במרכז ושמענו את סיפורם האישי.

לסיום אכלנו ב"פסטה וזהו", מסעדת פסטה עם נשמה, שהוקמה ע"י צעירים שבאו מהמרכז ללמוד ב"ספיר" והתאהבו בעיר. מהיכרותי המקיפה עם פסטה באיטליה ובארץ אני יכולה להעיד שזו אחת מארוחות הפסטה הכי טובות שאכלתי ולמרות שטעמנו מספר רב של מנות נשארנו עם טעם של עוד, שזה אומר שנחזור שוב והפעם עם החברים והמשפחה.

 

 

 

 

בערב חיכתה לנו הפתעה – קיבלנו הצצה לעיירה סמוכה, מעניינת בדרכה ונסענו לנתיבות, לסיור מודרך וסיפורים על הבבה סאלי ואבו חצירה, כולל סיור לילי בבית הקברות בהדרכתו של מורה הדרך ומספר הסיפורים יורם טוויטו, שנתן לנו טעימה מהעיר ופתח לנו דלת וסקרנות ליום טיול שנעשה בעצמנו בנתיבות.

לסיכום היום, שדרות חייכה אלינו עם המון אנשים שפגשנו ולקחנו איתנו, בתמונות ובזיכרונות.

יצאנו בתחושה שנשוב אליה במהרה ובהבנה מלאה איך קרה שיש ביקוש כל כך גדול לנדל"ן כאן והאוכלוסייה הצעירה רק הולכת וגדלה פה. תודה לאנשי שדרות על הכנסת האורחים, נאחל לכם שתמשיכו בעשייה שלכם, שכאמור חוסן, עוצמה וקהילה הם כנראה סוד הקסם שלה.

2 Comments
  1. דנה סתוי
    דנה סתוי 4 שבועות ago

    כמה יפה להאיר על העיר שנחבאת מהעין…את גורמת לה לקבל במה וככה להכנס ללב

  2. גלית קידר
    גלית קידר 3 שבועות ago

    מדהים לראות את הסיור הזה דרך עיניך, זאת הייתה חוויה אדירה לפגוש כאלה א.נשים מיוחדות

Leave a reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*

All rights reserved © 2018

Log in with your credentials

או    

Forgot your details?

Create Account